טלית עם פתיל תכלת – מאובדן התכלת ועד חידוש המצווה בימינו

התכלת מהווה חלק מהותי בקיום מצוות ציצית, אם כי היא נ זנחה לאורך הדורות בעקבות לא מעט סיבות היסטוריות. במהלך העשורים האחרונים, ניתן לראות פעילות שלמעשה מחדשת את מצוות טלית עם פתיל תכלת שכן, לא מעט אנשים רואים בכך אחד מסימני הגאולה.

אז האם באמת התכלת חודשה? וכיצד נעלמה מלכתחילה? ומאיזה יצור ימי היו מפיקים אותה בימי קדם? על כך ועוד נסביר בשורות הבאות.

כיצד התכלת אבדה?

הסיבות ההיסטוריות לכך מאחורי היעלמות התכלת שנויות במחלוקת, אך ידוע על קשיים משמעותיים בהשגתה כבר בתקופת האמוראים. בגמרא מסופר על שני תלמידי חכמים שנתפסו כאשר ניסו להבריח לרחבי בבל תכלת בעצמם.

ככל הנראה, הגבלות ואיסורים מטעם השליטים הרומאים באזור על ייצור צבעים יקרי ערך, כמו התכלת והארגמן הובילו לצמצום השימוש – ואילו הביזנטיים שבאו אחריהם המשיכו באותה המדיניות.

מאות שנים לאחר מכן, בתי צביעה רבים נחרבו, עם הכיבוש הערבי בארץ ישראל – ואף חלק משמעותי מהיהודים שנותרו בארץ והתיישבו סביב חוף הים התיכון ברחו, וידוע כי חלקם עסקו בדיג ובצביעה. בתקופת הרמב"ם טלית עם פתיל תכלת כבר לא הייתה קיימת, ועובדה זו מצוינת בכתביו.

ניסיונות לחידוש התכלת בעת המודרנית

נעשו מספר ניסיונות לחידוש מצוות התכלת והעלו כמה אפשרויות לזיהוי היצור הימי ממנו הפיקו את הצבע העתיק. חלק הצביעו על כך שמדובר ביצור ימי בשם ארגמון קהה קוצים, אך אחרים דחו את הרעיון של ארגמון קהה קוצים פתיל תכלת.

מחלוקות בעניין הארגמון

כאמור, חלק מהחוקרים זיהו את אותו היצור הימי ממנו היו מפיקים את התכלת בתור ארגמון קהה קוצים. אולם, הייתה התנגדות משמעותית לרעיון של ארגמון קהה קוצים פתיל תכלת בשל מספר סיבות. הם טענו כי ההוכחות לזיהוי אינן מוחלטות, ולפיכך יש לדון בהן לפני שממשיכים לייצר תכלת ומחדשים את המצווה המקורית.

טענה נפוצה נוספת, היא שלא ידוע על מסורת ברורה ורציפה שאומרת כי זוהי התכלת, וכן גם במדרשים מופיע שהתכלת נגנזה.

טיעונים בעד

קיימים גם לא מעט טיעונים בעד חידוש מצוות התכלת. חשוב לציין כי ההוכחות על זיהוי הארגמון ועל צבע התכלת שמפיקים ממנו כיום בתור אותה התכלת המקראית קרובות לוודאיות – והרי אין צורך בוודאות של 100% בשביל לפסוק הלכה. בנוסף, סימני הגמרא מתאימים במידה רבה לתיאורי הארגמון.

נטען אף כי הכתוב שהחילזון היה עולה מן הים אחת לשבעים שנה אינה בהכרח אומרת כי היו צובעים תכלת אחת לשבעים שנה – הרי מתואר במספר מקומות בכתבי חז"ל כי בימי קדם אנשים היו מתפרנסים מהצביעה. לכן, סביר להניח כי הכוונה היא שהיה נדיר למצוא חלזונות שנסחפו לקו החוף, ולפיכך היה צורך לדוג ואפילו לצלול כדי להשיג את החילזון עבור הצביעה.

התכלת בימינו

מצוות טלית עם פתיל תכלת המקורית חודשה בימינו, בזכות תגלית מרעישה של פרופסור אוטו אלסנר שזכתה לתשומת ליבו של הרב אליהו טבגר, אליו חברו בשנת 1992 ד"ר ברוך סטרמן, ד"ר ארי גרינשפן ויואל אוברמן, ולימים כך הוקמה עמותת פתיל תכלת.

מאז ועד היום, המטרה של העמותה היא להפיץ את מצוות התכלת המקורית.